ניסיון אישי: לקויות למידה, או טיפים לאסטרטגיות למידה עבור ילדים "מיוחדים"

לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז לא אומרת שילד "לא בסדר" – היא פשוט אומרת שכדאי לחפש טכניקות שמתאימות לילד ספציפי. 
כאשר ילד גדול שלי התחיל ללמוד בבית ספר, הייתי אומרת לו תנקה שולחן , תשב על יד השולחן, אחרת לא תוכל להתרכז.
לקח לי זמן להבין שבדיוק כך הוא לא מסוגל להתרכז.
היום ילד האמצעי שלי "זוכה" לעשות שיעורי בית על הרצפה המבולגנת וכך זה עובד לו.
כאשר ילד הגדול שלי היה מתוסכל מזה שכאשר הוא קרא טקסט פעם ראשונה הוא לא זכר כלום,
 לא הייה לי להגיד לו משהו חכם, לא ידעתי מה קורה לו וגם לא ידעתי לתת תחושה שהוא "בסדר", הייתי מבולבלת, במקום מסיים לא ידעתי להפריד בין הקושי שלו לבין חוסר הצלחה שלי בתור אימא.
רק כאשר עשינו אבחון דידקטי, הבנו שאחרי קריאה אחת של הטקסט, ביצועים של הבן שלי מתחת לממוצע בהרבה,
אך כאשר הוא קורא 3 פעמים הביצועים שלו עולים בהרבה מעל הממוצע ומכאן גם פער המטורף בין תחושה שאני יכול ואני לא מצליח.

התסכול הגדול נובע הרבה פעמים מפער בין יכולות הגבוהות וחוסר יכולת להגיע לתוצאות הטובות. 
חוסר הלימה בין IQ לתוצאות בפועל גורמת לתחושה כללית של חוסר בטחון.
ומה שמעניין הוא שכאשר ילד כזה סוף סוף מגיע לביצועים טובים, לוקח זמן לתחושה של חוסר הצלחה ובטחון להתעדכן, הקולות מן העבר עדיין ממשיכים להתריד.
ולכן כל כך חשוב לא רק להגביל את הפתרון בנתינת ריטלין, אלא לחפש את הדרכים מותאמות לילד מסוים איך ללמוד, איך להתרכז – כדי להרגיש מיוחד ולא דפוק

הוסף תגובה